מעשה בסבונייה

סם בנסון, בוגר

אפשר להגיד שאני אוהב את המקלחת. או ביתר דיוק: מקלחות. חובב גדול מאד של פעולת שתיית בירה במקלחת. ולפעמים גם סוטה למאכלים כאלה ואחרים. חובב גם שמיעת מוזיקה במקלחת. אפילו מאד. מעטות הדרכים שעדיף לסיים בהן את היום. לאחרונה התחבב עליי המנהג של שמיעת Don't Stop Me Now של פרדי מרקורי כשאני מתקלח. כל-כך התחבב עליי המנהג עד שמישהו מהחדר לידי בישיבה פנה אליי ואמר לי שהוא מעריך את הטעם שלי במוזיקה. (שמעתי רק את השיר הזה, אבל בסדר.)

בפעם הראשונה שמתקלחים בבית של מישהו יש איזשהי מבוכה לגבי כל הסיטואציה הכללית, ובטח ובטח לגבי השמעת מוזיקה, ובטח בטח כשזה הבית של בת-זוגתך. המבוכה הזו מתפוגגת באיזשהו שלב. במקלחת הספציפית שאני מדבר עליו יש סבוניה על המוט שמחזיק את הדוש, מקביל לקיר כזה. סבוניה שהיא בדיוק בגובה המרפק שלי כשאני חופף. בדיוק מתחת ככה שאם אוריד את הידיים במהירות: טראח.

פעם ראשונה שאני מתקלח, אני שם לב לזה ואני אומר לעצמי: ״סאם, דיר-פאקינג-באלק, יש הרבה מקומות ודברים שאפשר לשבור. יהיה מה-זה טיפשי אם תשבור את הסבוניה.

אפשר לנחש מה אירע.

מקלחת. דונט סטופ מי נאו בפול ווליום. חופף שיער ברצינות רבה מאד^[1]. רבה מדי. ו-

טראח.

נדלג על המבוכה ועל רגשות הטיפשות וכו׳ וכו׳. אני שונא את ההרגשה של לראות את המצוק. ואז תוך זמן קצר לסגור עיניים, למעוד, ולהשליך את עצמך פנימה. כאילו, מי ישמע, סבוניה, הכל טוב. ברור שהכל טוב. אבל חרא הרגשה. בטח ככה עדיגל הרגיש עם העבודה במדעי המדינה. איזה טיפש.

לפעמים הסבוניה העדינה במקלחת זה הזריקה העצמית לתוך גלילה אינסופית ברילס אחרי חצות הלילה. ולפעמים זו ההחלטה לאכול מלא תפוחי אדמה מוקרמים עם כמות מאסיבית של גבינה וחמאה. כאילו סעמק, סאם, המצוק שם ואתה מכסה את העיניים. צועק אללה אכבר. וקופץ.^[2] 

איך הייתי קורא לזה? הייתי קורא לזה אדישות להשלכות. אדישות. יודעים מי דיבר על אדישות באיזה נאום מפורסם? אלי ויזל.^[3] ״ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. ההפך מחיים אינו מוות, אלא אדישות בין החיים למוות." אמר בבית הלבן בתחילת האלף השלישי.^[4] אהבה היא תשומת לב. יופי הוא תשומת לב. אמונה הוא תשומת לב. החיים הם תשומת לב.

הבקשה מהאדם היא תשומת הלב. בקשת האוהב מהאוהבת היא תשומת הלב. ובקשת האל מהאדם היא תשומת הלב. אי-אדישות. או איך שאמר מו״ר סבי ז״ל למבקשי השאלה והתשובה: ״אם אתה בהתחבטות, סימן שאכפת לך. אז, לך, אבל אל תלך רחוק מדי.״

לך, בתשומת לב, אבל לא רחוק מדי.

כוסעמק לא מאמין ששברתי את הסבוניה הזאת.

[1] קשקשים זו בעיה גדולה. מתישהו אצטרך ללכת לדרמטולוג

[2] כאילו, מה יש? די עם זה.

[3] כל קשר בין השואה לסבון מקרי בהחלט.

[4] אלף ראשון: 0 - 999; אלף שני: 1000 - 1999; אלף שלישי: 2000 - 2999.