על הפלייאוף בנבא

גלעד אליהו, יב1

הפלייאוף של ה NBA בעיצומו ואחרי הרבה זמן שלא דיברנו כדורסל הגיע הזמן לדבר עליו. עד עכשיו יש אחלה של פלייאוף עם הרבה הפתעות או כמעט הפתעות, וגם כמה סוויפים מהדהדים (אמממ.. מישהו אמר OKC). בכל מקרה, עד שאוקלהומה סיטי תהיה אלופה יש עוד כמה שבועות, ואני מציע לכם לחזור איתי כמה שנים טובות אחורה לשחקנים וסדרות בלתי נשכחות. יש המון סיפורים והיו המון סדרות פלייאוף אז אני רוצה שנתמקד היום בסיפורים של שני שחקנים. אחד נחקק לכולנו בזכרון עם המנטליות הבלתי מתפשרת שלו לניצחונות ועבודה קשה ביחד עם עוד קצת עבודה קשה, והשני הוא האיידול של הראשון והשחקן הכי טוב שדרך על הפרקט אי פעם, הלא הם "הממבה השחורה" קובי בראיינט ז"ל וה- "עז" - מייקל ג'פרי ג'ורדן.

נתחיל ברשותכם עם האחרון - "הוד אווירותו" - כך כינו אותו שנבחר בבחירה השלישית בדראפט ה NBA של שנת 1984 על ידי שיקגו בולס. בואו נקפוץ ביחד לשנת 1991 השנה שהתחילה את השושלת. בינתיים הליגה והאוהדים כבר הבינו עם מי יש להם עסק ומספר 23 הלך וצבר פופולריות והישגים, כששנתיים לפני זה הוא זכה ב MVP הראשון שלו והגיע פעמיים רצופות לגמר המזרח. בסגל היו אז בין היתר סקוטי פיפן והוראס גרנט ככוכבים המשניים, ועם המאמן פיל ג'קסון שהפך למאמן הראשי ועוד שחקנים משלימים טובים הקבוצה הייתה מוכנה לדבר האמיתי.

באותה השנה של 1991 הבולס וג'ורדן הצליחו להגיע לגמר הגדול נגד הלייקרס לאחר שהם סוף סוף הצליחו לנצח את הפיסטונס שעצרו אותם בשנים הקודמות. הסדרה התחילה ברגל שמאל מבחינת שיקגו שהפסידה במשחק הראשון והצמוד 93:91 ללייקרס של מג'יק ג'ונסון. אבל כידוע ב NBA הפסד במשחק אחד לא אומר שום דבר על המשחק השני וגם לא על השלישי או הרביעי או החמישי שאת כולם שיקגו ניצחה בדרך לארבע ניצחונות רצופים ואליפות ראשונה למייקל ג'ורדן וחבריו. ג'ורדן קיבל את תואר ה MVP של סדרת הגמר עם נתונים מטורפים של 31 נקודות 6 ריבאונדים ו11 אסיסטים למשחק ב 55% מהשדה. למי שלא יודע זה נתונים מאוד מאוד טובים בלשון המעטה.

אז הבולס בהובלתו של ה Goat לא עצרו ובשתי העונות הבאות הם לקחו את האליפות. ב1992 הם פגשו את פורטלנד בגמר, וניצחו ב 6 משחקים כשג'ורדן קולע 35 נקודות בממוצע למשחק בגמר ב 42% לשלוש!

לפני משחק מספר שתיים בגמר המזרח נגד ניו יורק, ג'ורדן נראה מהמר בקזינו עד שעות הבוקר המוקדמות. הסיפור גרם לתקשורת לגעוש, ואנשים התחילו לבקר את ג'ורדן על כך שהוא לא מחויב למשחק ולניצחון הקבוצה שלו. כשהגיע משחק מספר ארבע בסדרה מייקל עלה לפרקט ושם 54 נקודות כדי להראות לכל מי שביקר אותו שהוא השחקן הכי טוב בעולם. משם הבולס עלו לגמר נגד פיניקס סאנס של צ'ארלס בארקלי שבאותה העונה לקח את תואר ה MVP על חשבון ג'ורדן מה שנתן לו עוד מוטיבציה לנצח. כמובן שהם ניצחו 4-2 את הסדרה וג'ורדן לקח שוב את ה MVP של הגמר וסיים עם ממוצע נקודות פסיכי של 41 נקודות למשחק.

יש לי שאלה בשבילכם: אתם אוהבים בייסבול? אני לא, לדעתי זה ממש משעמם, אבל אנשים אמריקאים כן, ולכן הדבר ההגיוני שאדם היה עושה אחרי שהוא זכה בשלוש אליפויות ברציפות עם חוזה של מיליונים הוא לפרוש ולחתום בקבוצת בייסבול. אז ברור שזה לא נכון, וזאת הסיבה שזה לא מה שמייקל עשה. חודש לאחר שנגמרה העונה, אבא שלו נורה למוות על ידי שני צעירים. ג'ורדן סיפר שהוא היה מאוד קרוב לאבא שלו ושבעקבות כך הוא איבד את החשק לשחק והחליט לפרוש מכדורסל. לאחר כמה חודשים הוא הפתיע את כולם כשהוא בחר לחתום על חוזה בקבוצת הבייסבול של שיקגו, ג'ורדן הסביר שלאביו היה חלום שהוא ישחק בייסבול מקצועני ולכן הוא החליט להגשים אותו. הינה סיפור: השנה - 1995. המשחק - שיקגו נגד אינדיאנה. 17 משחקים לסיום העונה הסדירה. המאמן - פיל ג'קסון. שחקן עם מספר 45 על הגב עולה על הפרקט ושם 19 נקודות באותו משחק. שלושה משחקים לאחר מכן אותו שחקן שם 32 נקודות וסל ניצחון. במשחק הבא הוא צלף לא פחות מ55 נקודות. מי הוא השחקן אתם שואלים? תשובה: מייקל ג'ורדן שחזר מהפרישה באומרו שהוא פותח דף חדש עם מספר חדש. בסיבוב השני של הפלייאוף של אותה השנה הבולס הפסידו 4-2 בסדרה, לא לפני שמייקל חוזר למספר 23 בתקווה שהוא ישנה את המזל בסדרה אך לצערו זה לא עזר.

שוב אנחנו בגמר הליגה שנת 96' כששיקגו של מייקל ג'ורדן סקוטי פיפן ודניס רודמן, נלחמת בסיאטל סופרסוניקס לאחר עונה סדירה היסטורית של 72 ניצחונות ורק 10 הפסדים בדרך לניצחון בסדרה 4-2 ואליפות רביעית לבולס. בסוף המשחק ג'ורדן ישב על רצפת חדר ההלבשה ובכה עם כדור המשחק בידו, כתוצאה מכך שהמשחק התקיים ביום האב שלוש שנים לאחר מות אביו שלו.

בסדרת הגמר הבאה הסיפור המפורסם הוא על "משחק השפעת" של ג'ורדן. באותה עונה המתחרים העיקריים של הבולס היו היוטה ג'אז ובראשם קארל מלון שזכה ב MVP על חשבון ג'ורדן. הגיע משחק חמש בסדרת הגמר וה Goat עלה לשחק כאשר הוא חולה בשפעת. למרות זאת לא רק שהוא עלה לשחק הוא גם צלף 38 נקודות בדרך לניצחון 90:88 ועלייה ל 3-2 בסדרה כשבסוף המשחק הוא מתמוטט לידיו של חברו לקבוצה סקוטי פיפן. במשחק מספר שש שהתקיים בשיקגו ג'ורדן וחבריו גברו על קארל מלון וקבוצתו כשמייקל זוכה - שוב- ב MVP הבלתי מעורער של הגמר.

השנה היא 1998 שנה מיוחדת. למה מיוחדת אתם שואלים? היא עתידה להיות השנה האחרונה שבה מייקל ג'פרי ג'ורדן ישחק כדורסל ב NBA, רק עד לחזרה המאוחרת שלו לשתי עונות בוושינגטון בגיל 40. אבל לא לשם כך התכנסנו, וכמובן שהשיקגו בולס - עם המאמן פיל ג'קסון, השחקן הכי טוב בעולם מייקל ג'ורדן - שזכה באותה השנה ב MVP החמישי שלו, ועוזריו הנאמנים סקוטי פיפן ודניס רודמן - מול האויבים המרים יוטה ג'אז וקארל מלון. שתי הקבוצות מגיעות למשחק מספר שש בסולט לייק סיטי שביוטה. אם שיקגו מנצחת - היא אלופה. דקה לסיום המשחק ג'ורדן קולע סל שקובע 86:85 לטובת יוטה. יוטה מתקיפה. הכדור אצל קארל מלון מתחת לסל. ג'ורדן בא מאחוריו ומצליח לחטוף לו את הכדור. ההתקפה של שיקגו עכשיו, 9 שניות לסוף ג'ורדן חודר לסל עוצר על קו העונשין ומשתחרר מהשומר שלו. הוא עולה לזריקת חצי מרחק שנכנסת ומסמנת 86:87 על הלוח לטובת שיקגו. חמש שניות לשעון ויוטה יוצאת להתקפה. יוטה מחטיאה שלשה. הבולס מנצחים באליפות שישית בסיומת אדירה לקריירה של מייקל ג'ורדן.

לאחר האליפות המאמן פיל ג'קסון עזב את הקבוצה. בשנת 1999 הוא מונה להיות המאמן של הלוס אנג'לס לייקרס של שאקיל אוניל וקובי בראיינט.

המשך יבוא :) 

The last shot>>>