שיקום אסירים

אבינועם קדושים, יא2

עוד בימי התלמוד לפני בערך 1600 שנה תיקנו את ברכות השחר, כולנו אומרים מדי בוקר בברכות השחר את ברכת "מתיר אסורים", זה ברכה יפה והכל, ובמיוחד עכשיו גם היא קיבלה משמעות עמוקה מאוד עם חזרת החטופים (ברוך ה'). אבל פעם לקחתם רגע לחשוב מה קורה אחרי שהם יוצאים? כאילו, תחשבו על זה רגע. בן אדם עבריין, שכל החיים שלו חי חיים של פשע, גניבות, איומים, סחר בסמים ופעילויות שאנחנו לא רוצים לדמיין אפילו, ופתאום נכנס לכלא בואו נגיד ל15 שנה. תנסו לדמיין רגע את הצעד הראשון שלו מחוץ לבית הכלא אחרי 15 שנה שלא היה לו חופש, 15 שנה שהוא היה כפוף ללו"ז הקבוע והמשעמם של הכלא, מסדר בוקר, ארוחה, עבודה, ארוחה, מסדר לילה ולמחרת שוב ושוב ביום שאחרי. ופתאום, הוא יכול לקבוע לעצמו, הוא יכול להחליט לאן ללכת לטייל בכל מקום בארץ, במקום לבחור באיזה פינה של החצר לעמוד. תחשבו על זה שהטלפון הסלולרי שיש לכולנו ביד כל יום הוצג לראשונה לפני 18 שנה. כשהוא נכנס לכלא היה בקושי אייפון שלוש! איך אתה מסביר לו שאתה יכול להתקשר לכל העולם, לצלם תמונות, לראות סרטונים ולהעלות פוסטים שכולם יוכלו לראות, וכל מה שאתם יכולים לעשות בטלפון מתוך היד שלו! אז אל תחשבו אפילו להסביר לו על AI .

אז עכשיו כשיש לכם את הצעד הראשון בראש וכמה הוא מטורף. אתם כנראה תסכימו איתי שצריך לעשות משהו שיעזור לו בשלב הזה, אחרת הוא פשוט יגיד "מה לעזאזל? עזבו אותי אני חוזר לכלא, למקום הבטוח שלי", או "מה אני אעשה עכשיו? מה לי ולעבודה עכשיו, אני כבר אחזור לגנוב ולמכור סמים זה מה אני יודע זה מה יש".

ופה נכנסים לתמונה הרשות לשיקום האסיר (בקיצור רש"א). בואו ניקח צעד אחורה לאיפה שהם באמת מתחילים. 

רש"א היא גוף ששייך למשרד הרווחה, והמטרה המרכזית שלה פשוטה וסופר-חשובה: לעזור לאסירים להשתקם, להשתלב מחדש בחברה, לשבור את מעגל הפשע ולהוריד את שיעורי הפשיעה החוזרת (פשיעה חוזרת זה שהאסירים חוזרים לכלא לאחר ששוחררו). הם מבינים שההתנהגות הפלילית היא לא תמיד מתוך בחירה, אלא מגיעה פעמים רבות ממצוקות ונסיבות חיים קשות ואז אין הרבה ברירה אלא ללכת לגנוב. 

אז מה הם עושים בפועל? כל אסיר רשאי להגיש בקשה לקיצור מאסר בשליש. בערך חצי שנה לפני שהאסיר מרצה שני שליש מתקופת המאסר שקבע לו בית המשפט, מגיע אליו לכלא עובד סוציאלי מטעם הרשות, ובמהלך מספר מפגשים עוזר לו לבנות לעצמו "דוח בקשה לשחרור על תנאי". הדוח הוא מסמך בו האסיר מפרט באיזו תוכנית שיקומית לאחר הכלא הוא יקח חלק, לכמה זמן ובמידת הצורך התאמות אישיות לפי צרכיו. את הדוח הוא מגיש לבית משפט מיוחד שנקרא ועדת שחרורים, שבנויה משופט, ושני עובדים סוציאלים, שתפקידם להחליט האם הוא כשיר להשתחרר ולקחת חלק בתהליך השיקום לחיים חדשים שלו. 

אילו תוכניות שיקום כבר יש? אז ככה, יש מרכזי יום, בהם האסירים עוברים סדנאות, ומקבלים יחס אישי ופיקוח. יש תוכניות שיקום בקהילה טיפולית, בה האסיר רוכש כלים חברתיים, ומוסר עבודה, דרך השתלבות אינטנסיבית ורצופה בתוך חיי הקהילה. ויש בתי אירוח זמניים, מסוג הוסטלים, לפי צורכי האסיר. בתי האירוח כוללים בתוכם מרכיבים שיקומיים כגון עבודה במקום עבודה מסודר במשרה מלאה, טיפול אישי, קבוצות טיפוליות ופעילויות העשרה בשעות הערב. בהוסטלים האלה נכלל הוסטל ירושלים, שאיתו יש להרטמן תוכנית לתלמידי כיתות יא-יב להצטרף למפגש ממש כיף ומשמעותי עם אסירים משוחררים מדי שבוע.

לאחר שהאסיר משתחרר מהתוכנית הוא משכיר בעצמו דירה קרוב להוסטל, והרבה מהם אפילו בוחרים לחזור ולעבוד בהוסטל מרוב שהם אוהבים את המקום. וזהו פה הם כבר אזרחים לכל דבר חוץ מזה שעדיין קשה להם למצוא עבודה כי יש להם חור בקורות חיים שקשה להסביר מעבר לכותרת המפחידה של "הייתי בכלא".

חשוב מאוד גם לציין שהרוב המוחלט של האסירים אפילו לא זוכים לשחרור מוקדם ולכל התוכניות שציינתי מעל, בגלל שבשביל להתקבל הם צריכים לעבוד ולעבור סדנאות לימוד כבר בתוך הכלא, ולהרבה מהאסירים אין כח לזה.

וזהו בערך, בחרתי לכתוב את הכתבה דווקא על זה כי אני עושה עבודת מחקר באוניברסיטה בתוכנית אידאה בדיוק על זה, אז אם יש לכם כל שאלה שהיא על שיקום אסירים או על אחת התוכניות (אידאה אם אתם בכיתה ט, או המפגשים עם ההוסטל) מוזמנים לבוא לשאול אותי אני תמיד אשמח לענות על כל אני ביא1 של שי;)