איך עונים לאפיקורוס

אמיר אורנשטיין, יב1 היום, 7.5.26 הייתה הפגנה ברחוב יפו בירושלים של הפלג הירושלמי. בעודי עומד מול זרנוק כחול מדי של בואש משטרתי תהיתי מה לעשות. היו לי שתי אפשרויות. לרוץ על הבחור שנצמד לרכבת עם השלטים, לחטוף אחד, ולחתוך דרך מילוט אחורה אל השטח המת, עם המצית, ולשרוף את השלט האנטי-ציוני שהחזיק

או

לחפש בחור מעט מבוגר יותר, עם שכל, שידבר איתי על האמונות שלו ועל הסיבה לשמה הגיע בצהריי אותו יום יפה לכיכר העיר לחסום נתיבים. נחשו מה בחרתי

סתם. חבר טוב שיכנע אותי שהאופציה הראשונה אולי לא כל כך טובה. 

בין זרנוקי מים מסריחים שהפתיעו אותנו משני כיוונים שונים ופרשים שנכנסו בקהל מדי פעם כדי לעצור מישהו (אה, וגם המון צלמים. המון) עמדנו אני וחבר ושאפנו את אוויר הקולטורה הישראלית. הדבר היחיד שבאמת מאחד את כולנו. הפגנות. 

זו לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה. גם לפני כמה חודשים יצאנו, כמה חברים, להפגנת הענק- "עצרת המיליון" (30 אוקטובר 25) גם אז בחרנו באפשרות השנייה. אני זוכר שאחרי שחזרנו הביתה (אחרי המון שעות. הרגליים שלי מתו מהעמידה הממושכת) הסתכלתי ממש בקטנה על סיקורים של האירוע ולדאבוני, כמעט ולא מצאתי מישהו שהזכיר במילה את עשרות האנשים שעמדו בצד ההפגנה במשך שעות ודיברו עם הצד השני. למרות שלדעתי אולי זה הדבר הגדול.

היום לא חוויתי הארה. אז קצת יותר. פגשנו אז אנשים חכמים מאוד מאוד שעדיין הגיעו למסקנות שגויות כל כך. הדבר המאפיין הכללי הוא כמובן אטימות. קביעות. זה סטיגמא אבל זה מטורף לראות את זה. זה פשוט תוקע את השיחה ומעצב כל כך את האנשים האלה. לפעמים מרגיש כאילו הם מנסים בכוונה להתגאות באטימותם כדי להוכיח שאנחנו שונים. לדעתי זה לא כל כך עבד. אני מרגיש הרבה יותר הזדהות עם החברה הזאת עכשיו.

כל מי שדיברתי איתו טען שאסור ללכת לצבא בגלל (או יותר נכון, עדיף למות ולא להתגייס) גילוי עריות. מאחר שהצבא מעורב יש בו גילוי עריות- רבים הוסיפו איזה קריצה כזאת של כביכול יודעי דבר, כאילו אני והוא צריכים מיד להסכים על האקסיומה הזאת.

דבר שני, 

הכל הרבה יותר מורכב. 15 אחוז מהחרדים יוצאים בשאלה. בנוסף, בערך 30 אחוז (!!!) מהחרדים לא גדלו במשפחות חרדיות- 23 ציונות-דתית ו10 אחוז חילונים. כלומר, המון המון חרדים חזרו בתשובה בעברם/ חיים בסביבה יוצאת בשאלה… היזהרו בהנחות היסוד המוסוות המוטעות שלכם! ככה איזה בחור שאח שלו התפקר בחשמונאים ישאיר אתכם נבוכים בלי תשובה ראויה!

 בקיצור. צאו לרחוב ילדים, יש הרבה מה לראות. תזהרו מאלות של שוטרים- זה יכל להיות מאוד לא נעים. הלכו ברחובות ירושלים גאים כל עוד אתם יכולים. שוב- מעורבות חברתית! צאו לראות עם מי אנחנו חיים! (אני אומר את זה גם, ובעיקר לעצמי..)

כמה אנקדוטות מעניינות- 

• ערבים שעובדים בתיקוף האוטובוסים חיזקו את ידיי המפגינים. כמה מפתיע. אם למישהו לא היה ברור מה הצדדים (אין לי ציטוט מדוייק אבל הם אמרו פחות או יותר- "כל הכבוד לכם! המשיכו ככה! תודה!")

• במהלך שתי ההפגנות בהן הייתי ראיתי איזה שניים שלושה נהוראים שמקללים ברוב עוז את המפגינים ואף מתקרבים לעימות פיזי. מפגש תרבותי מעניין מאוד. סוף כל סוף חיבור שנחמד לי לראות. 

• אפילו ראינו סלבס. את הבחור ההוא מהטיקטוק שהעלה סרטונים מעודדים במלחמה תוך שהוא מכין קפה. משהו שמח כזה

•  רבים לא ניסו אפילו לשחק אותה ענווים כשדיברת איתם. הם פשוט ניסו לצלוב אותך על ידי כך שאתה הרטמניסט ולא למדת מה זה ספר דניאל. לכו ללמוד- זה ישתלם.