איכסה פוליטיקה

פלוני אלמוני (או אלמוני בלעז)

כפי שמשתמע מהכותרת, הכתבה הזו תהיה מעט פוליטית - אבל לא ממש בסגנון הקלאסי של הז'אנר, אלא עם טוויסט, אני עומד למנות מספר טיעונים שונים המסבירים מדוע חייבים לדבר על פוליטיקה, ולהיפך - טיעונים המסבירים כמה זה נורא. 

אני רוצה שבסוף הקריאה כל אחד ואחד מכם יחליט מה יותר טוב עבורו ואולי ילמד על עצמו שהוא רוצה/לא רוצה להיכנס לשיחות מסוימות.

בתור תלמיד בהרטמן, אני באופן אישי נוטה לשמוע הרבה מאוד שיחות פוליטיות במהלך יום לימודים נורמטיבי לגמרי - החל משיחה רגועה בהפסקה בין התפילה לשיעור וכלה בריב פיצוצים בשיעור תלמוד בגלל שהמלחמה איכשהו מתקשרת בעקיפין לסוגייה הנלמדת.

לפעמים אני מרגיש שיש מה לתרום לשיחה ולפעמים אני מרגיש שהיא מטופשת. בדרך כלל היא מטופשת (השיחה כן? האנשים רק לפעמים טיפשים, אבל ביננו כולם די טיפשים, גם אני וגם אתה). למה השיחה מטופשת? הו, איזה כיף ששאלתם! יש מגוון רחב של סיבות שיכולות להוביל לשיחה שמבזבזת לך את הזמן.

לנוחיותכם הכנתי רשימה של סיבות שגורמות לשיחה מטופשת (הרשימה נכנסת לסיבות ששיח פוליטי הוא נוראי ), להלן הרשימה:

• צעקות (חבל על האוזניים)

• טיעונים שקריים

• שפה לא נאותה (שמעתי קללות מאוד מקוריות במהלך השנים)

• רדיקליזציה הנובעת מחוסר הסכמה קטן ואי נכונות לפשרה

• שמאלנים

חלקכם צחקתם מהגורם האחרון שהזכרתי, אחרי הכל - בדיחה סבירה, יש היו אומרים אפילו מוצלחת, אבל חלקכם חשב שזה לא מצחיק - אולי אפילו מעליב. 

מפה נובעת הבעיה. 

אני מרגיש שרוב התלמידים המקיימים שיח פוליטי בבית ספרנו לא יודעים איפה השיחה הופכת לשיחה רעילה, לשיח מפלג, לאני נגד אתה. מה שמצחיק אותי לא בהכרח יצחיק את מי שמולי - ואנשים לא לוקחים את זה בחשבון, לפחות לא מספיק. 

אנו (בני האדם) קצת אנוכיים, אנו נוטים להתנהל בעולם כאילו כולם בדיוק כמונו- אנחנו חושבים שההיגיון שלנו תואם להיגיון של כולם וכשמישהו אומר משהו המתנגד לו אז הוא כנראה הוזה. אנחנו גם יצורים רגישים, כשמישהו פוגע בנקודה רגישה אנחנו לפעמים מאבדים את זה, ככה נכנסים לריב קשוח, שכבר הכל יוצא מהרגש ולא מהשכל- הטענות שלנו נחלשות ואנחנו מתחילים להקיא מילים. למילים אין הרבה משמעות, לפעמים זה סתם מילים. לפעמים זה ״אמאשך״. אין לנו הרבה שליטה על מה שיוצא מהפה בשלב הזה. אם הגעת לשיחה כזאת- ברכותיי, הגעת לשיחה מטופשת.

עצה ממני (כי כמובן הכי טוב להקשיב לשמיניסט שלא יודע כלום מחייו), אל תיכנס לשיחה מטופשת - אתה לא תצא חכם יותר ממה שנכנסת, אבל יש סיכוי סביר שתצא יותר מבולבל. אם איכשהו בכל זאת מצאת את עצמך בשיחה כזו, צא ממנה. אם אתה ממש מוכרח להישאר אז תדרוש שהשיחה תחזור להיות נורמלית, בלי כל השטויות שמניתי ברשימה. 

מאוד מאוד מאוד (מאוד) קל להפוך שיחה פוליטית לרפש שתיארתי עכשיו, אבל עדיין חשוב מאוד ששיחות כאלו יתקיימו.  דהיינו קיום שיח מתורבת על מערכת השלטון הלאומי או גלובלי, ולא קרב גידופים משעשע למביט מהצד. ניתן ואף מומלץ ביותר לקיים שיחות על נושאים בוערים עם אנשים שלא מסכימים איתכם- ככה תהיה לכם תמונת מבט רחבה על הסוגיות המאתגרות אומתנו נחשפת אליהן על בסיס יומיומי.

יש היו אומרים שיש חיוב לקיים שיחות ובמיוחד עם אנשים הסותרים אותנו ואת מפעל חיינו (כיבוש ירדן), זאת מפני שהשיח יחשוף אותנו אל הצד השני ויהפוך אותו מזר אל מוכר. אם לא מכירים את הצד השני אז קל להעליל עליו עלילות, ליצור מיתוסים זדוניים המשקפים אותו בתור מקור הרוע העולמי- אך אם יושבים עם אדם שונה לשיחה מתורבת, לעיתים קרובות מוצאים הרבה מכנה משותף (ברוב המקרים כן? אל תצמידו לי עכשיו נאו נאצי וקומוניסט יהודי בעל נטיות הפוכות). לסיכום, טוב לא להסכים ואף להיכנס לוויכוחים, אבל היה בן אדם, ואל תשתמש בצ׳אט ג׳י פי טי בתור רפרנס- זה סתם מוציא אותך בו״ה.