תעיף אותי לירח

אורי הירשמן, י"ב 2

בשנת 1969, נחתה אפולו 11 על הירח והדהימה את כל העולם. ״צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות״ וכן הלאה וכן הלאה. אתם מכירים את הסיפור.

כפי שארה״ב תכננה, לנחיתה הייתה השפעה אדירה: דעת הציבור האמריקני הוסחה ממלחמת ויאטנם (בינתיים) , וארה״ב, שפיגרה מאחור במירוץ לחלל (בריה״מ שיגרה את הלווין הראשון, הטיסה את האדם הראשון לחלל וביצעה את הליכת החלל הראשונה) החלה לפתע להוביל, מה שהשפיע על שארית המלחמה הקרה באופן חיובי מאוד מבחינתה. 

התקציב לפרויקט עמד על כ־40 מיליארד דולר (בערך 1.4 טריליון ש״ח בכסף של היום, פי שלושה מהתקציב השנתי של מדינת ישראל (המוןןן כסף)). מתוך כלל אסטרונאוטי נאס"א, כ־15% נהרגו בתאונות אימונים (המוןןן תאונות) .

לתומאס רונלד בארון, היה שם של איש חשוב, ותפקיד של איש חשוב: מבקר האיכות של נאס״א. תומאס עשה את העבודה שלו, וכתב דו״ח בן 500 עמוד על הליקויים בתוכנית אפולו. הוא אף טען בפני ועדה שהנחיתה לא אפשרית, וקיבל בעקבות טענתו זו איומים על חייו.

דרסה אותו רכבת, הדו״ח נעלם.

וכעת, הרשו להציע תיאוריה חלופית: ארה״ב מפסידה במירוץ לחלל. נאס״א מקבלת תקציב עתק לפרויקט אפולו וקנדי מבטיח ש״עד סוף העשור נגיע לירח״. עם הזמן, מתגלה שהטכנולוגיה באותה תקופה פשוט לא מספיק טובה: יש יותר מדי תאונות ומבקרי האיכות סקפטים. ארה״ב מגלה שהכניסה את עצמה למלכוד: היא השקיעה תקציב אדיר בפרויקט שפשוט לא ניתן לבצע, אבל נסיגה בשלב הזה שקולה לשליחת נשיא ארה"ב להיכנע בתחתונים לבריה"מ. וכך מתקבלת החלטה: לזייף את הנחיתה. על פניו, הפרויקט ממשיך כרגיל, ומבחינת אלפי העובדים שמעורבים באמת מנחיתים אנשים על הירח. אך מתחת לפני השטח, ובפורום מצומצם של אנשים בודדים מתחילות ההכנות: הראיות לחוסר היכולת לבצע את התוכנית מועלמות, ומצולמים הקטעים בהם הולכים אנשים על הירח.

האם התיאוריה הזו ודאית? לא. בכלל לא. אפילו לא קרוב. אבל היא כן אופציה. ובניגוד לתיאוריות קונספירציה אחרות (ציפורים הן מרגלות של הממשלה, יש אנשי לטאה ששולטים בנו, כדו״א שטוח, כד׳), היא מבוססת על עובדות והגיון: יש מניע לזיוף ויש יכולת לזייף. האם יכול להיות שבאמת הלכו אנשים על הירח ואני סתם מבלבל לכם את השכל? בהחלט. האם זה ודאי? לא. בכלל לא. אפילו לא קרוב.