עדכון מספר 6 - החיים בקנדה

עידן ברזילי אנק

והימים ימי ראשית הקיץ… מסתבר שזה חתיכת עניין. כשהחורף כל כך ארוך וקשה (במשך 3 חודשים הטמפרטורות היו באופן קבוע מתחת ל0, אין גשם כי כל מה שיורד הופך לשלג) אז השמש והחום שמגיעים פתאום פותחים משהו בנפש ומשהו באנרגיה משתנה.

לפני 3 שבועות יצאתי עם אחת הכיתות שלי ל'שיעור שמש' ועוד באותו היום קיבלתי הערה מהנהלת בית הספר על כך שאסור לקחת תלמידים ללמוד בחוץ, שבגלל שיש 70 שיעורים שמתקיימים במקביל אז אי אפשר שהרבה כיתות יצאו כי זה יוצר בלאגן גדול במערכת גדולה כל כך. כמובן שלא אהבתי לשמוע את זה ושאני כל יום-יומיים מנסה לעקוף את ה'לא' הזה בדרכים יצירתיות. הייתי צריך לעבור לגור בקצה השני של העולם בשביל להבין כמה אני ישראלי. כאן כשהסמכות אומרת לא, אז זה לא, אין ויכוחים, יש מירמור מאחורי הגב אבל זה מאוד לא מקובל להתווכח ולאתגר את הסמכות. אני עושה את זה כל הזמן בלי לשים לב שזה מה שאני עושה. גם מול התלמידים, אני מודה שיש משהו מרענן בזה שאני אומר משהו ואין 10-30 דקות של ויכוחים אחרי כל דבר שאני אומר (כן שמיניסטים אהובים, אני חושב עליכם שאני כותב את זה) ומצד שני אני מתגעגע לאתגר שאתם הצבתם לי כל הזמן. כאן האתגר הוא אחר, אני מוצא את עצמי לא מעט פעמים מנסה לגרום לתלמידים להתווכח, לא לוותר אחרי טיעון אחד, ללמד אותם שכשאני מתווכח עם מישהו זה יכול וצריך להיות בגלל שאני מכבד את האדם שמולי ושאכפת לי ממה שהוא אומר.

עוד מעט מונדיאל, האווירה פה מתחילה להתחמם לקראת זה… לצערי המחירים מופרעים ממש (500 דולר מינימום למשחקים פח, ככל שהמשחק טוב יותר זה עולה ומגיע לאיזורים של 2000-3000 דולר לכרטיס) ולא בטוח שאלך לראות משחק, אני מקווה שזה כן יסתדר בסוף. אבל בכל מקרה זה נחמד וכיף שיש למה לצפות.

מתגעגע מאוד.

עידן