דבר העורכים - אמיר
- 17 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
אמיר אורנשטיין, יב1
אז לכבוד הגליון האחרון החלטנו לעשות דבר עורכים מפוצל. בסוף, אם לא היה ברור עד עכשיו, אנחנו אוהבים לכתוב (ולחפור). אז בנימה אישית, כאמור, אני שמח מאוד שזה עבד. אני הייתי די סקפטי למען האמת. הזוי לחשוב שזה החזיק
לקבוצת הווטסאפ של שלושתנו קוראים "עד שנקבע", אם אני לא טועה, זה היה אני שהדביק לה את השם הזה. הרעיון היה שלא ניתן לסיפור העיתון שם עד שהוא באמת ייצא לפועל. לא ממש עין הרע, אלא יותר- עד שלא נעשה את זה באמת בואו לא נתענג על דמיונות שווא-... "עד שזה יקרה"
אני חושב שאפשר להגיד שזה קרה. ברוך ה'. או- האם זה קרה? (זורק אתכם לעץ שנפל ביער)
מההתחלה השאלה "מהי מטרת העיתון?" הייתה שאלה שהטרידה אותנו. האם זה אמור להיות דבר שאנחנו צריכים לשאוף שכולם יקראו וידברו עליו? האם זה נועד רק לאפשר לאנשים שאוהבים לכתוב לכתוב ויימצא רק באיזו פינה חשוכה בקצה המסדרון? אולי נועד להיות מקצועי לחלוטין, חסר שגיאות, מידעי..?
דבר אחד היה ברור- זה לא יהיה זול. נמוך. או צהוב
לגבי השאר? הם כולם היו על המגרש, שיחקו תפקיד, ובסוף- באו לידי ביטוי פחות או יותר. בוודאי שיש עוד המון לאן להתקדם ולהשתפר. אולי היה אפשר לדייק ולהבהיר את זה יותר מההתחלה. לא יודע. אין לי נסיון בכתיבה לקהל כזה רחב
מה אאחל לך הרטמן יקר שלי?
אאחל לך שהתלמידים שלך תמיד יהיו שמחים. (בסדר, גם המורים ;). שלא ירכלו במתקנים. שיצאו משיעורים רק לדברים חשובים- (לנוח זה גם חשוב!) שישאירו את השירותים תמיד נקיים יותר מאיך שהם היו כשהם יוצאים. שימצאו מקום אפילו יותר טוב מחדר הפופים למה תמיד אני כותב בחרוזים לעזאל
בקיצור- מאחל לכם הרבה טוב- גבוהה
נ.ב- "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה"- את מה שהצלחתי לכתוב באופן שאני מקווה שלא יהרוג אתכם משיעמום בנוגע לתובנות שלי משש השנים האחרונות כתבתי בכתבה "בסימן- סוף כל סוף אפשר להגיד את זה". הבנתי שלא כדאי להיכנס לרזולוציות מדויקות כי בסוף המסע שלי לא דומה לשל אף אחד אחר..
בעזרת ה', כשיעבור עוד קצת זמן, (ואם העיתון אכן יחזיק.. עד כה אף אחד לא ממש קפץ על ההזדמנות) אכתוב על דברים חשובים שקרו לי מתחת לקלעים. מתחת ומעל לפני השטח.. מי יודע. אולי אצליח להאיר את עיניהם של כמה אנשים
אמיר




תגובות